או: מה הקשר בין חתולים לפמיניזם?
הקשר הקדום בין חתולים לנשיות
הקשר בין נשים לחתולים קיים כבר אלפי נשים, והוא לא תמיד היה סמל לרווקות מעוררת רחמים. מיתולוגיות פגאניות עתיקות ברחבי העולם סגדו לאלות שסימלו נשיות, פריון, ביתיות, יופי ו"סודות נשיים", ויוצגו ע"י גרסאות שונות של חתולים: אישה הנישאת ע"י מרכבה הרתומה לחתולים, דמות של חצי אישה-חצי חתול או פשוט חתולה שמנהלת את העולם עבור שאר האלים (מעשה חתולי לכל הדעות). חתולים נתפסו כיצורים שמימיים ויוצאי דופן שסימלו היבטים שונים במעגל החיים של נשים. אבל מתי הכל התחיל להשתנות?
הכנסייה והשטניזציה של החתולים
בימי הביניים הכניסה הרומית-קתולית החלה לצבור כוח, ועם הכוח בא התיאבון. הכנסייה רצתה להעלים כל זכר לדתות האליליות ולהגדיל את קהל המאמינים, ואחת הדרכים לעשות זאת הייתה לייצר סטיגמות ומוניטין שלילי לכל דבר שמריח מייצוג פגאני. כך, הכנסייה החלה לשווק חתולים – אותם אלות פגאניות קדומות – כיצורים שטניים, החברים הטובים ביותר של השטן עצמו. האפיפיור גרגורי אפילו שלח מכתב מפורסם למלך גרמניה בו הוא מתאר טקס סגידה שטני במיוחד שכולל נשיקה בישבן של חתול מכושף (מה הוא לקח הגרגורי הזה?) לאט לאט, הקשר בין חתולים לשטן הפך לעובדה מוגמרת.
המדריך לציד מכשפות – כשנשים וחתולים הפכו למטרות
"פטיש המכשפות", מדריך מפורסם המנחה כיצד לזהות ולרדוף מכשפות שיצא בסוף המאה ה-15, הגדיר נשים וחתולים כמטרות מובהקות, כאלה שנוטות לכישוף ולקשר ישיר עם השטן. שם נכתב לראשונה כי כישוף נפוץ הרבה יותר אצל נשים (כי כישוף קשור לתאוות הבשר, ונשים תאוותניות יותר מגברים – כמובן), וכי חתולים היו דרכו של השטן להיכנס למוחן של בחורות צעירות ותמימות ולשאוב אותן לעולם הכשפים והרשע. סתם אנקדוטה – אחת ההנחיות בספר הייתה שאישה שאינה בוכה בזמן חקירתה תיחשב באופן אוטומטי למכשפה...
משפטי המכשפות: אגנס וחתול בשם שטן
המכשפה הראשונה שהועלתה על המוקד עקב חשד למעשי כשפים הייתה אגנס ווטרהאוס בת ה-63 מאנגליה. היא הייתה הראשונה ממאות "מכשפות" שיועלו על המוקד, רובן העצום נשים: סובלות מכאבי אגן, מרפאות, לא נשואות, דעתניות, ג'ינג'יות, מרדניות וכל חריגה אחרת מהנורמה. כשהופצה השמועה כי לאגנס היה חתול רצחני בשם "שטן" שאהב לשתות דם, אף אחד לא פיקפק בה – מה יותר הגיוני מזה? גם במשפטי המכשפות בסיילם הקונספט של מכשפות המחזיקות בחתולים שטניים נשאר חביב הקהל.
מהמכשפות לרווקות: שינוי בסטיגמה סביב נשים וחתולים
במאה ה18 כבר התייחסו לציד המכשפות כמפגן בלתי נתפס של ענישה כלפי חפים מפשע, אז את סטיגמת הנשים והחתולים היה צריך לשווק מחדש. הפעם החתולים לא סימלו נשים מסוכנות, פתייניות ושטניות, אלא רווקות בודדות, משונות ומעוררות רחמים. בעולם בו ההצלחה שלך כאישה הייתה להתחתן, להיות אישה טובה ולגדל ילדים, כל דבר שהסיט אותך מהקדשת חייך לגבר היה איום על המרקם החברתי כולו. הפיתרון הפשוט היה לעג ודה לגיטימציה, ויצירת קשר בין כיעור ומסכנות לבין חתולים. כך החלו לקשר חתולים עם רווקות זקנות, מוזרות ומכוערות (לרוב עם יבלות ושפם): המשך ישיר לדימוי הנפוץ של מכשפות.
חתולים כסטיגמה: סמל לבדידות וניכור חברתי
בחלוף השנים הקשר בין רווקות זקנות לחתולים הלך והפך לסטיגמה נפוצה ונלעגת. לא היה קשה במיוחד להטמיע אותה: לחתולים כבר היה מוניטין גרוע מימיהם השטניים, הם נחשבו לחיות המחמד של העניים והאופי שלהם – "מרושעים, בוגדניים, מרוכזים בעצמם" – הוא לא משהו שאישה טובה ומסורה רצתה להיות מקושרת אליו. המסר היה כזה: אם לא תפני את האנרגיה שלך לגבר, תסיימי כאישה בודדה ולא מסופקת, כמו נשות החתולים המשוגעות.
בסוף המאה ה-19 נכתב בעיתון אנגלי כי: "אין כל הפתעה ברווקה זקנה שבוחרת בחתול כחיית מחמד או מקור לחברה. הבדידות אינה טבעית לקיום האנושי, ונקבה אומללה ומסכנה כזו... באופן טבעי תחפש חברה של יצור נחות. חתולים ורווקות זקנות קשורים בקשר הדוק מזה שנים... יש כלפיהם יחס של חשדנות וסלידה מצד מרבית המין האנושי".
התעמולה האנטי-סופרג'יסטית והקשר לנשות החתולים
ההתייחסות לרווקות הזקנות חובבות החתולים כיצורים מסכנים אך בלתי מזיקים לא נמשכה זמן רב. בתחילת המאה ה-20 נשים יצאו למאבק אימתני על הזכות להצביע, שנקרא גם הסופרג'יזם. חתולים הפכו למוקד מרכזי בתעמולה האנטי סופרג'יסטית כדרך להראות לציבור איזה מין נשים נאבקות על הזכות הזו – בודדות, מרירות, שונאות גברים, מטופשות, ילדותיות, מגוחכות. לא כאלה שמסוגלות לקבל החלטות על החיים שלהן או של אנשים אחרים.
חתולים, חופש ובחירה
עד היום תרבות הפופ מלאה בייצוגים של נשות חתולים משוגעות - רווקות זקנות ומכוערות שמתנחמות בנוכחותם של חיות הפכפכות שאי אפשר לסמוך עליהן- ממש כמו אותן נשים עצמן. רווקה? היית רווקה? תבדקי את עצמך - האם גם את אמרת פעם שאת מפחדת שיום אחד תמצאי את עצמך בודדה, זקנה ומשוגעת עם בית מלא חתולים? הייצוגים שאנחנו מפנימות מבלי משים משפיעים על איך אנחנו מתייחסות לעצמנו כשאנחנו סוטות מהתבניות החברתיות שחונכו אליהן מאז שהיינו קטנות. והתבנית החשובה ביותר לאישה, בפרט בישראל, היא חתונה וילדים.
אז לכבוד יום החתול הבינלאומי, אני בוחרת לחגוג חופש. זכינו לחיות בתקופה שיש לנו כנשים יותר חופש מאי פעם בהיסטוריה. החופש לבחור בן/בת זוג, החופש להחזיק רכוש, החופש לגור לבד, החופש לעבוד, החופש לבחור. נכון, יש עוד המון לאן להתקדם. אבל יש כל-כך הרבה שכבר השגנו! בזכות האלות, בזכות המכשפות, בזכות הרווקות הזקנות, בזכות הסופרג'יסטיות. בזכות כל אישה שמעיזה לבחור בחירות לא שגרתיות, שמעיזה לנפץ מוסכמות חברתיות, שמעיזה להיות מי שהיא רוצה להיות. ובזכות החתולים, הסמל לחופש המופלא לבחור.
Comments