top of page

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני חיה עם כאב.

את כל שנות ההתבגרות העברתי כשהייתי מושבתת שבוע בכל חודש, מתפתלת במיטה עם כאבים דמויי צירים. עם השנים, נוספו כאבים חדשים והתקבעו כאבים ישנים, עד שבגיל 26 קיבלתי סוף סוף שם לכאב: אנדומטריוזיס.

הייתם מצפים שברגע שיש שם לכאב יהיה קל יותר לנהל אותו מאשר ב-14 השנים בהן הסתובבתי בלי לדעת מה קורה לי, אבל המסע שלי רק התחיל.


הכאב נשאר עוצמתי ושקוף כתמיד, והמערכת הרפואית נותרה אטומה, חסרת ידע ורגישות.

פגשתי רופאים שגרמו לי להרגיש טיפשה, חופרת, היסטרית. פגשתי רופאות שזלזלו ברצונות שלי, שבחרו ללמד אותי על הגוף שלי עצמי במקום לשאול מה אני רוצה וצריכה.
פגשתי ממסד שדרש ממני להיות שבר כלי כדי לקבל זכויות בסיסיות, שהעביר אותי מסכת ייסורים משפילה, שסירב לתמוך בי ברגע שהראתי מידה מסוימת של עוצמה, אופטימיות, עשייה למרות הכאב. נלחמתי על כל צעד בדרך במסע שלי עם מחלה כרונית שקופה. נלחמתי להכרה, למודעות, ליחס מכבד, לאפשרות להקלה בכאב. נלחמתי שהאוניברסיטה תראה אותי, שמקום העבודה שלי יראה אותי, שהאנשים סביבי יבינו מה אני עוברת.

 

לאט לאט, התחלתי להילחם לא רק בשבילי. הפכתי למנהלת של קהילת האנדומטריוזיס בישראל, וכך למדתי שמה שקרה לי הוא לא סיפור פרטי, הוא תופעה חברתית עתיקת יומין שקשורה ליחס הרפואי והחברתי לכאב של נשים. יחד עם נשים נפלאות נוספות, התחלתי לתת קול ונראות לנשים שהיו שקופות במשך שנים, למערכת הרפואית ולחברה בכלל.

זה לא תמיד היה קל. פגשתי המון חשדנות, אדישות ואפילו זלזול. אבל גם כשהלכתי לדבר מול רופאים סקפטיים או הייטקיסטים עסוקים, זכרתי שאני משמיעה עכשיו את הקול של מיליוני נשים כמוני. נשים שהמערכת דרסה והותירה להתמודד לבד בצד הדרך, נשים שנאבקו כל החיים שלהם להישמע ולהיראות, נשים שלא מוכנות יותר להאמין למי שאומר להן שהן מדמיינות, מגזימות, רגישות.

וכך גיליתי את הכוח של הקול שלי – ואת הדרכים השונות בהן קול אחד יכול לשנות עולם.
 

כיום, הקול שלי כאן כדי להציע לנשים (וגם לגברים) לא רק תקווה, אלא חיבור מחודש לעצמן, לאומץ שלהן ולחוכמת הגוף שלהן.
הוא כאן כדי להזכיר לכן להשמיע קול בלי להתנצל ובלי להתבייש. לתת לכאב שלכן מקום בעולם.

הוא כאן כדי לפקוח לכם את העיניים למציאות המורכבת של נשים במערכת הבריאות, ולהצביע על החסמים שחשוב להכיר כדי שנוכל לדאוג לעצמנו ולנשים שאנחנו אוהבות.


והוא כאן כדי לשפוך אור על האתגרים והכאב שמיליוני נשים חוות בעולם, לעיתים במשך שנים ללא הכרה או תמיכה, ויחד עם זאת - להזכיר שידע, קהילה תומכת, חמלה עצמית והשמעת קול יכולים לאפשר חיים שלמים, צבעונים ומלאי תשוקה, למרות ובזכות הכאב.

תקשורת

מקומות בהם זכיתי להשמיע קול:

bottom of page